למה כל כך קשה לנו לומר "אני אוהב אותך"? למה כל כך קשה לנו לפעמים להחמיא? להביע רגשות בצורה כנה? להסתכל לאדם שאנחנו מעריכים בעיניים ולומר לו בפשטות כמה הוא חשוב לנו?
לפעמים זה לא משום שהאהבה השתנתה, אלא משום שהמציאות השתנתה. ככל שהצרכים הבסיסיים שלנו מקבלים מענה, מתאפשר לנו לעסוק יותר גם בצרכים נפשיים רגשיים (פירמידת הצרכים של מסלאו).
כמה כיוונים לעבוד עליהם במקביל:
להכיר את עצמי: כדי שאוכל להביע את הרגשות שלי בצורה כנה, כדאי שאדע קודם כול לזהות מה באמת מפריע לי. מה הייתי רוצה לומר אילו לא הייתי חושש?
להתחיל בקטן: אם חבר עזר לנו, לא להסתפק רק ב"תודה". אפשר לומר "תודה, זה באמת עזר לי". בפעם אחרת אפשר להוסיף: "אני ממש מעריך את זה שעזרת לי".
ההבעה הרגשית היא שריר: ככל שמאמנים אותו יותר, הוא מתחזק.
מקור: מגזין נגיעה, גיליון 265, נפשי בכפי.